שקל חזק, שקל חלש: איך שער הדולר משפיע על המחירים, על היצוא ועל החיסכון
מה מזיז את השקל מול הדולר, מי מרוויח ומי מפסיד כשהוא מתחזק, איך זה משפיע על החסכונות ומה כדאי לדעת לפני שממירים כסף.
מעטים המספרים שמשפיעים על חיי היומיום בישראל כמו שער הדולר. הוא קובע כמה תעלה החופשה בחו״ל, כמה ישלם היבואן על המכונית או על הטלפון שתקנו, כמה שקלים יקבל יצואן על סחורה שמכר וכמה שווה תיק ההשקעות שלכם. ובכל זאת, רובנו עוקבים אחריו בלי להבין מה מזיז אותו. ההסבר הבסיסי פשוט, והוא מאפשר להבין מי מרוויח ומי מפסיד בכל אחד מהמצבים.
איך נקבע שער החליפין
בישראל נהוג משטר של שער חליפין נייד. פירוש הדבר שאיש אינו קובע את מחיר הדולר. הוא נקבע במסחר שוטף בין בנקים, משקיעים, יבואנים ויצואנים, לפי היצע וביקוש. כשגורמים רבים רוצים להמיר דולרים לשקלים, השקל מתחזק והדולר מוזל. כשרבים רוצים לקנות דולרים, השקל נחלש.
השער היציג שמתפרסם בכל יום עסקים הוא נתון שבנק ישראל מחשב על סמך המסחר בשוק. הוא משמש בסיס לחוזים, להתחשבנויות ולדיווחים, אבל הוא אינו השער שבו תוכלו לקנות או למכור מטבע. הבנקים, חברות האשראי והחלפנים מוסיפים עליו מרווח ועמלות. לכן השער שמופיע בחדשות תמיד נוח מעט יותר מזה שתקבלו בפועל.
שער הדולר הוא המוכר ביותר, אבל אינו היחיד. מי שסוחר עם אירופה או נוסע אליה מושפע משער האירו, ובנק ישראל עוקב גם אחרי שער השקל מול סל של מטבעות, שמשקף את כלל שותפות הסחר של ישראל.
מה מחזק את השקל
לאורך שנים פעלו במשק הישראלי כוחות שדחפו את השקל כלפי מעלה. המרכזי שבהם הוא היצוא, ובעיקר ענף ההייטק. חברות שמוכרות בחו״ל או מגייסות כסף ממשקיעים זרים מקבלות דולרים, אבל משלמות משכורות, שכירות ומסים בשקלים. כדי לעשות זאת הן מוכרות דולרים וקונות שקלים, וכך נוצר ביקוש קבוע למטבע המקומי. גם השקעות זרות בחברות ישראליות ועודף ביצוא על פני היבוא פועלים באותו כיוון.
גורם מפתיע יותר הוא הבורסות בעולם. גופי הפנסיה והגמל הישראליים משקיעים חלק גדול מכספי החוסכים בחו״ל, ומגדרים חלק מהחשיפה למטבע. כשהמניות בעולם עולות, שווי ההחזקות הדולריות שלהם גדל, וכדי לשמור על רמת הגידור שקבעו הם מוכרים דולרים. התוצאה היא קשר שחוזר על עצמו: עליות בוול סטריט מלוות לעיתים קרובות בהתחזקות השקל, וירידות חדות בהיחלשותו.
מה מחליש אותו
השקל נחלש כשהביקוש לדולרים גובר. זה קורה בתקופות של אי ודאות ביטחונית או פוליטית, כשמשקיעים מעדיפים להחזיק נכסים מחוץ לישראל, וכן כשהריבית בארצות הברית גבוהה מזו שבישראל, והחזקת דולרים מניבה יותר. גם משבר עולמי מחזק בדרך כלל את הדולר, שנתפס כמקלט בטוח, מול רוב מטבעות העולם. גם לציבור עצמו יש חלק בכך. כשחוסכים רבים מעבירים כספים למסלולים שמשקיעים בחו״ל, הגופים המנהלים נדרשים לקנות מטבע חוץ, והביקוש הזה מורגש בשער.
לבנק ישראל יש כלים להשפיע. הוא יכול לקנות או למכור מטבע חוץ מתוך היתרות שהוא מחזיק, וכך למתן תנודות חריגות, וגם החלטות הריבית שלו משפיעות על כדאיות ההחזקה בשקלים. אבל הבנק אינו מתחייב לשער מסוים, והתערבות אינה משנה מגמה ארוכת טווח שמקורה בכוחות היסוד של המשק.
שקל חזק: טוב לצרכנים, קשה ליצואנים
כשהשקל חזק, כל מה שמגיע מחו״ל זול יותר במונחים שקליים: מכוניות, מוצרי אלקטרוניקה, דלק, חומרי גלם וחופשות. מאחר שישראל מייבאת חלק גדול ממה שהיא צורכת, שקל חזק עוזר לרסן את עליית המחירים. מי שקונה באתרים בחו״ל או נוסע לחופשה מרגיש זאת ישירות. במוצרים אחרים ההשפעה אינה מיידית ואינה מלאה. יבואנים קונים סחורה חודשים מראש, וחלקם אינם ממהרים לגלגל הוזלה אל הצרכן. התייקרות, לעומת זאת, נוטה להגיע למדף מהר יותר.
בצד השני עומדים היצואנים. מפעל שמוכר בדולרים ומשלם שכר בשקלים מקבל פחות שקלים על כל מכירה, בעוד ההוצאות שלו אינן משתנות. כשהשקל מתחזק מאוד, יצואנים מתקשים להתחרות, וחברות רב לאומיות בוחנות מחדש את עלות העובדים שלהן בישראל. גם ענף התיירות הנכנסת נפגע, משום שישראל מתייקרת למבקרים מחו״ל. שקל חלש הופך את התמונה: היצוא נהנה, אבל היבוא מתייקר והלחץ על המחירים גובר.
מה זה אומר על החסכונות שלכם
גם מי שאינו ממיר מטבע בעצמו חשוף לשער. חלק ניכר מכספי הפנסיה וקרנות ההשתלמות מושקע בחו״ל. בנוסף, חוסכים רבים מחזיקים קרנות שעוקבות אחרי מדדים אמריקאיים. התשואה שלהם בשקלים מורכבת משני חלקים: מה שעשה המדד, ומה שעשה הדולר מול השקל. אם המדד עלה והדולר נחלש באותה תקופה, חלק מהרווח נשחק, ואם הדולר התחזק, הרווח גדל. כדאי לזכור זאת כשמשווים תשואות. מסלול שהשיג תוצאה מרשימה בשנה שבה הדולר התחזק נהנה גם מרוח גבית של המטבע, ולא רק מבחירת ההשקעות.
לכן יש קרנות שמוצעות בשתי גרסאות: חשופה למטבע ומנוטרלת מטבע. הגרסה המנוטרלת מנסה לבודד את תשואת המדד מתנודות השער. אין תשובה אחת נכונה לשאלה באיזו לבחור. היא תלויה בטווח ההשקעה ובמידת החשיפה שכבר קיימת בשאר החסכונות, וזו שאלה טובה להעלות מול יועץ השקעות מורשה.
טיפים מעשיים למי שממיר כסף
לנסות לתזמן את השער זה הימור. גם סוחרים מקצועיים מתקשים לחזות את כיוונו בטווח הקצר. מי שזקוק לסכום גדול במטבע חוץ במועד ידוע, למשל לתשלום שכר לימוד או לרכישת נכס, יכול לפצל את ההמרה לכמה מועדים וכך למצע את השער.
- השוו את המרווח והעמלה, ולא רק את השער המוצג
- בחו״ל, כשמכשיר התשלום מציע חיוב בשקלים, בחרו במטבע המקומי. ההמרה במקום יקרה כמעט תמיד
- בדקו איזו עמלת המרה גובה כרטיס האשראי שלכם, כי יש הבדלים גדולים בין הכרטיסים
- הימנעו מהמרה בשדות תעופה, שבהם המרווחים גבוהים במיוחד
- בסכומים גדולים, בקשו מהבנק הצעה משופרת. גם השער נתון למיקוח
שער החליפין אינו טוב או רע כשלעצמו. כל תנועה שלו מיטיבה עם חלק מהמשק ומכבידה על חלק אחר. מי שמבין מה מניע את השקל יודע לקרוא את הכותרות בפרופורציה ולהבין את התנודות בדוחות החיסכון, ונמנע מלשלם עמלות מיותרות כשמגיע הרגע להמיר.