איך מזהים פייק ניוז ברשתות: המדריך לצרכן חדשות זהיר בעידן הרשתות
שמועות, סרטונים ערוכים וצילומי מסך מזויפים מציפים את הפיד. כך תבדקו ידיעה לפני שאתם משתפים אותה הלאה.
בכל פעם שמתרחש אירוע גדול בישראל, הטלפונים מתחילים לרטוט. קבוצות הווטסאפ של ההורים, של השכונה ושל המשפחה מתמלאות בהודעות, סרטונים ותמונות, ולפעמים קשה מאוד להבחין בין מה שקרה באמת לבין מה שמישהו המציא, ערך או פשוט הבין לא נכון. התוצאה היא בלבול, לחץ מיותר ולעיתים גם נזק ממשי לאנשים ולמוסדות. החדשות הטובות הן שאין צורך להיות עיתונאי חוקר כדי לסנן את רוב המידע השגוי. מספיק לאמץ כמה הרגלים פשוטים ולשאול את השאלות הנכונות לפני שלוחצים על כפתור השיתוף.
למה מידע כוזב מתפשט כל כך מהר
מחקרים רבים בתחום התקשורת מצביעים על כך שמידע מרגש, מפחיד או מקומם מתפשט מהר יותר ממידע מאוזן ומשעמם. כשאנחנו נתקלים בידיעה שמעוררת בנו כעס או חרדה, הנטייה הטבעית היא להעביר אותה הלאה מהר, מתוך רצון להזהיר את הקרובים לנו או לשתף את התחושה. בדיוק את הרגע הזה מנצלים מי שמפיצים תוכן כוזב, בין אם מדובר בגורמים בעלי אינטרס פוליטי או מסחרי ובין אם באנשים שפשוט נהנים מתשומת לב.
גורם נוסף הוא מה שמכונה תיבת התהודה. ברשתות החברתיות אנחנו מוקפים באנשים שחושבים כמונו, והאלגוריתמים מציגים לנו תוכן שמתאים לעמדות שכבר יש לנו. לכן ידיעה שמאשרת את מה שאנחנו כבר מאמינים בו נראית לנו אמינה יותר, גם כשאין לה שום בסיס. ההכרה בחולשה הזו היא הצעד הראשון לפתרון.
בדקו את המקור לפני התוכן
השאלה הראשונה שכדאי לשאול היא מי עומד מאחורי הידיעה. האם היא פורסמה בכלי תקשורת מוכר, עם שם של כתב ותאריך ברור, או שהיא הגיעה כהודעה מועברת בלי שום מקור? הודעה שמתחילה במילים כמו קיבלתי מחבר שעובד במקום רגיש צריכה להדליק נורה אדומה מיד. גם חשבונות ברשתות שנפתחו לפני זמן קצר, שאין להם תמונה אמיתית או שמפרסמים עשרות פוסטים ביום, ראויים לחשדנות.
כדאי גם לבדוק אם כלי תקשורת נוספים מדווחים על אותו דבר. אם מדובר באירוע דרמטי באמת, סביר מאוד שכמה אתרי חדשות מרכזיים יעסקו בו בתוך זמן קצר. אם רק קבוצת ווטסאפ אחת מדברת על כך, יש סיבה טובה להמתין לפני שמאמינים.
תמונות וסרטונים: לא כל מה שרואים קרה עכשיו
אחת השיטות הנפוצות ביותר להטעיה היא שימוש בתמונה או בסרטון אמיתיים, אבל מהקשר אחר לגמרי. סרטון של שריפה ממדינה אחרת לפני כמה שנים יכול להיות מוצג כאילו צולם אתמול בעיר ישראלית. כדי לבדוק זאת אפשר להשתמש בחיפוש תמונות הפוך, שירות שקיים במנועי החיפוש המוכרים, ולראות אם התמונה הופיעה ברשת בעבר.
כדאי גם להתבונן בפרטים הקטנים: שלטים בשפה זרה, מזג אוויר שלא מתאים לעונה, לוחיות רישוי של מדינה אחרת או מבנים שלא נראים מוכרים. בשנים האחרונות נוספו לתמונה גם כלים של בינה מלאכותית שמסוגלים לייצר תמונות וקולות מזויפים ברמה גבוהה. סימנים כמו ידיים מעוותות, טקסט מטושטש ברקע או תנועות שפתיים שלא תואמות את הקול יכולים להעיד על זיוף.
סימני אזהרה בניסוח ההודעה
לתוכן כוזב יש לא פעם סגנון אופייני. הנה כמה סימנים שכדאי להכיר:
- שימוש מופרז בסימני קריאה, באותיות מודגשות ובמילים כמו דחוף או חובה להעביר.
- בקשה מפורשת להפיץ את ההודעה לכמה שיותר אנשים לפני שימחקו אותה.
- היעדר פרטים בסיסיים כמו מקום מדויק, שעה או שמות של גורמים רשמיים.
- טענות שמבטיחות חשיפה של סוד שהתקשורת כביכול מסתירה.
- שגיאות כתיב רבות וניסוח שנראה כמו תרגום מכונה.
אף אחד מהסימנים האלה לא מוכיח לבדו שמדובר בזיוף, אבל כשכמה מהם מופיעים יחד, הסבירות לכך גבוהה מאוד.
מה עושים כשהידיעה כבר הגיעה אליכם
הכלל הפשוט ביותר הוא לעצור. אם אינכם בטוחים, אל תעבירו הלאה. גם הודעה עם הסתייגות כמו לא בטוח שזה נכון ממשיכה להפיץ את המידע, ורוב הקוראים לא ישימו לב להסתייגות. במקום זאת אפשר לחפש את המידע באתרי החדשות המוכרים, לבדוק בעמודים הרשמיים של הגופים הרלוונטיים, כמו משרדי ממשלה או רשויות מקומיות, או להמתין שעה או שעתיים עד שהתמונה תתבהר.
אם התברר שמדובר בזיוף, כדאי לכתוב בעדינות בקבוצה שבה הוא הופץ שהמידע אינו נכון, ולצרף קישור או הסבר. רצוי לעשות זאת בלי להשפיל את מי ששלח, שכן ברוב המקרים הוא עשה זאת בתום לב. תגובה מכבדת מגדילה את הסיכוי שאנשים יקבלו את התיקון ולא יתבצרו בעמדתם.
מחנכים את הילדים ואת ההורים
הדור הצעיר גדל לתוך עולם של רשתות, אבל זה לא אומר שהוא יודע לסנן מידע טוב יותר. דווקא הקצב המהיר של רשתות הווידאו הקצר מקשה על בדיקה מעמיקה. שיחה פתוחה בבית על האופן שבו בודקים מידע, ואפילו משחק משפחתי של נחשו מה אמיתי, יכולים לפתח אצל ילדים חשיבה ביקורתית שתלווה אותם לאורך שנים.
במקביל, גם הורים וסבים וסבתות זקוקים לא פעם לעזרה. אנשים שלא גדלו עם הרשתות נוטים לעיתים לייחס אמינות רבה לכל מה שמופיע בכתב. הסבר סבלני, בלי התנשאות, על הדרכים לזהות זיוף יכול לחסוך להם לא רק בלבול אלא גם נפילה בהונאות כספיות שמשתמשות באותן טכניקות בדיוק.
לסיכום, אין דרך להיות חסינים לחלוטין מפני מידע כוזב, אבל אפשר להקטין מאוד את הסיכוי ליפול בפח. בדיקת המקור, הצלבה עם כלי תקשורת נוספים, תשומת לב לפרטים בתמונות ובניסוח, והרגל פשוט של עצירה לפני שיתוף, הופכים כל אחד מאיתנו לחוליה חזקה יותר בשרשרת המידע. בעידן שבו כל אחד הוא גם מפיץ חדשות, האחריות הזו שייכת לכולנו.
